אני מאמינה שכשאנחנו רוצות לבחון את מערכת היחסים שלנו מול החיבור שלנו לאינטואיציה, התבוננות על תקופת הילדות יכולה לתת לנו פרספקטיבה מובהקת לגבי זה. תקופת הילדות משפיעה המון על היכולת שלנו להתחבר לאינטואיציה מכיוון שאנו חווים בה חוויות ודפוסים שמעצבים את מי שאנחנו הופכים להיות ובעיקר על היכולת שלנו להביע את עצמינו באותנטיות.
"תפסיקי לדמיין ולחיות בסרט, אולי תתבגרי כבר?" - דיכוי הדמיון והיצירתיות
זוכרות את הימים בהן היינו ילדות, והדמיון שלנו פרח? אולי היה לנו חבר דמיוני ששוחחנו איתו, אולי דמיינו שאנחנו נסיכות בארמון גדול ורחב ידיים או אולי הפלגנו על ספינה דמיונית אל עבר האופק. אך לרובינו, באיזה שהוא שלב, הבנו שעלינו להתבגר, בין אם זה נאמר מפורשות ע"י ההורים שלנו או המורים בבית הספר ובין אם הבנו את זה בעצמינו, שכדי להתאים עלי לדכא את הדמיון שלי, אני כבר לא יכולה להגיד כל מה שאני רוצה ואולי כדאי לשקול מילים.
כך או כך ככל הנראה הבנו שדמיון הוא דבר ילדותי ושעלינו להתמקד במציאות וכך הרבה פעמים היצירתיות שלנו הלכה ופחתה ואיתה גם החיבור לאינטואיציה.
"כשאת בוכה את לא יפה" - על דיכוי רגשות ואינטואיציה
ילדים חווים רגשות בעוצמה גבוהה, הם בוכים, צוחקים, כועסים, ומתרגשים. ולעיתים, מבוגרים סביבם לימדו אותם לדכא את הרגשות האלו, בין אם זה מסרים כמו "אל תבכה אתה ילד גדול" (דבר שנאמר בעיקר לבנים) ובין אם אלו מסרים שנאמרו בעיקר לילדות כמו: "אל תבכי, זה לא יפה". מסרים אלו גרמו לנו להבין שרגשות הן דבר שלילי, חלש ולא מקובל.
דבר שהשפיע ישירות על החיבור שלנו לאינטואיציה כי חלק מהותי מחיבור לאינטואיציה הוא חיבור לרגשות שלנו.
"תעשי מה שאומרים לך" - חוסר עצמאות וסמכות פנימית
כילדות היינו זקוקות להכוונה וגבולות, דבר נדרש וחשוב אך לעיתים, המבוגרים סביבנו גרמו לנו לפקפק ביכולת קבלת ההחלטות שלנו בכך שאמרו לנו משפטים כמו: "למה את אף פעם לא עושה מה שאומרים לך?. דרך משפטים כמו אלא למדנו שעלינו לציית באופן עיוור אל מה שנאמר ובכך השתקנו גם את הקול הפנימי שלנו. מסרים כמו אלו גרמו לנו להאמין שאנחנו לא מסוגלות לקבל החלטות בעצמנו, שאנחנו צריכות להסתמך על אחרים. וכתוצאה מכך, פיתחנו חוסר עצמאות וחוסר סמכות פנימית, שהם בדיוק מה שמפריד בנינו לבין חיבור לאינטואיציה שלנו.
"אל תדברי עם זרים" - פחד וחשדנות אויבי האינטואיציה
כילדות למדנו להיזהר מאנשים זרים, לא לחצות את הכביש לבד ולא לגעת בכלי שהוא חם. הדברים האלו היו חשובות וחיוניים להגנה שלנו, בזה אין ספק אך לעיתים, מבוגרים סביבם העבירו לנו מסרים של פחד וחשדנות וגרמו לנו להאמין שהעולם הוא מקום מסוכן. כתוצאה מכך, פיתחנו פחדים וחשדנות, שחוסמים אותנו מלהתחבר לאנשים חדשים ולחוויות חדשות ובכל גם פגעו ביכולת הסקרנות שלנו, שהוא אחד הכלים החשובים לפיתוח הקשבה לאינטואיציה.
איך בכל זאת אפשר להתגבר על כלבי העבר וליצור חיבור מחדש עם האינטואיציה שלנו?
המסע לחיבור לאינטואיציה הוא מסע של גילוי עצמי, של ריפוי, ושל צמיחה. הוא דורש אומץ, סבלנות, ואהבה עצמית.
מה שחשוב שזה דבר שניתן לעבוד עליו, זה ממש כמו שריר שאנחנו יכולים לפתח והוא נהיה חזק מרגע לרגע.
הכנתי לכן 4 שיעורים על חיבור לאינטואיציה דרכם תוכלו להעמיק את החיבור לעצמכן וכמובן אל האינטואיציה שלכן:
להורדת השיעורים ללא עלות - לחצי כאן
Commentaires