בשבועיים האחרונים חוויתי "ירידה באנרגיות".
זה בעצם החלק הנמוך בגל הרגשי שאני מכירה היטב.
החלק הדיכאוני שבי התעורר לקראת החורף והמלחמה וכל מה שקורה במדינה ממש לא הוסיף לזה...
ועכשיו צריך לשווק.
כי אחרת איך ייכנס כסף?
להיות עצמאית 100% ובמקביל אדם רגיש מאד עם גלים רגשיים באופן שוטף זה קשוח, שהשכירות שאני משלמת והאוכל שאני אוכלת – תלויים בעשייה שלי.
פעם, הייתי מתנהלת מתוך "אין ברירה",
כי אני פשוט חייבת להמשיך, כי אחרת לא יהיה לי כסף.
היום אני מתמסרת לגל הרגשי הזה ולא מכריחה את עצמי לעשות דברים רק כי "צריך לעשות", רק כי אני חייבת לסגור את החודש.
אתן בטח חושבות לעצמכן שהכל טוב ויפה... אבל עם כל המילים הנהדרות על הקשבה לעצמי, שורה תחתונה – עדין צריך להכניס כסף !!
נכון. צריך ורצוי וכדאי להכניס כסף.
עם זאת, אם אני אלחץ ואדחוק את עצמי לפינה, זאת תהיה השתקה רגשית ואז שום דבר טוב לא יצא מזה. אני כבר מכירה את המחיר של חוסר הקשבה לעצמי... המחיר הוא קריסה של הגוף או הנפש ולפעמים שניהם ביחד...
אז מה הפתרון???
תראי, שתי האפשרויות שאת רואה כרגע הן ככל הנראה:
להילחם או לחדול.
כלומר, או להיאבק בעצמך ובגלים הרגשיים שלך ולהמשיך בעשייה לא משנה מה או - לחדול, להיכנס למיטה, לבכות וזהו. יהיה מה שיהיה.
אז אחרי שנים ארוכות בהן נעתי רק בין שתי האפשרויות הללו, הצלחתי למצוא אפשרות שלישית...
נעימה יותר
רכה יותר
קשובה יותר
והאפשרות הזאת מאפשרת לי להיות קשובה לעצמי ובמקביל עדין לייצר תנועה בעסק.
והנה הדגמה הלכה למעשה של האופציה השלישית:
עכשיו אני אזמין אותך להדרכה שבה ארחיב על הנושא ואזמין אותך להירשם אליה.
ולמה אני פשוט לא כותבת את זה כאן ודי?
למה כדי לשמוע עוד אני מזמינה להדרכה חיצונית?
מכיוון שזה חלק מההקשבה לעצמי.
חשוב לי להעביר את המסר בצורה מובנת עם יכולת להסביר, לפרט ולתת דוגמאות.
כאן, בפוסט, במדיה החברתית – זה מרגיש לי פרוץ מדי, חשוף מדי ולא נוח.
ואני עושה רק מה שנעים לי ולא מה שהקהל שלי רוצה או מצפה וזה רק חלק קטן משיווק מתוך חיבור והקשבה לעצמי והפלא ופלא, כשאני עושה שיווק מתוך המקום הזה... הוא עובד.
댓글