איך אני יודעת שזה תקשור ולא סתם קולות אצלי בראש?

כשאנשים שומעים על לימודי תקשור, הם בדרך כלל מדמיינים חדר חשוך עם נרות וקלפים...

אבל מה אם אגלה לכם שהתקשור האמיתי קורה דווקא ברגעים הכי יומיומיים? כשעולה לכם מחשבה "סתם ככה" להתקשר לחברה, ומסתבר שבדיוק אז היא הייתה זקוקה לכם. הנה הסוד הגדול של תקשור - הוא לא קורה במקומות המסתוריים. הוא קורה כאן ועכשיו, בחיים האמיתיים שלכם.

מלאכים במכנסי טרנינג

אם הייתם נכנסים לחדר מלא במלאכים, איך הייתם מצפים שזה יראה? אולי אור זוהר שממלא את החלל? נוצות לבנות שמרחפות באוויר? ריח של קטורת? ובכן, יש לי חדשות מפתיעות בשבילכם - אתם כבר בחדר כזה. ממש עכשיו.

כן, אני יודעת מה אתם חושבים: "אבל אני סתם יושבת על הספה במכנסי טרנינג, עם כוס קפה ביד." והנה בדיוק כאן מתחיל השיעור הראשון בתקשור.

אבל איך אני יודעת שזה באמת?

בכל סדנת תקשור יש את הרגע הזה. מישהי מרימה יד, בדרך כלל אחרי שהצליחה לקבל מסר מדויק להפליא, ושואלת בקול קטן: "אבל איך אני יודעת שזה באמת תקשור ולא סתם הראש שלי?" ואני תמיד מחייכת, כי זו בדיוק הנקודה.

הקסם שבפשטות

זה כמו ללכת ביער. אתם יכולים לראות את העצים, השבילים, לשמוע ציוץ של ציפור פה ושם. נראה... רגיל, נכון? אבל אם תשבו רגע בשקט, פתאום תתחילו להבחין בדברים שלא ראיתם קודם - בעקבות של חיות, בריקוד העלים ברוח, בדפוסים שחוזרים על עצמם בטבע. כל הסימנים האלה תמיד היו שם - פשוט לא ידעתם איך להסתכל.

כך בדיוק עובד תקשור. אנחנו כל כך רגילים לחפש את ה"מיוחד", את ה"על-טבעי", שאנחנו שוכחים שהקסם האמיתי נמצא דווקא במה שנראה לנו הכי רגיל - הקול הפנימי שלנו.

מעבר למסתורין

"אבל רגע," אתם אומרים, "אז מה ההבדל בין סתם מחשבות לבין תקשור?" ובכן, בואו נדבר על זה רגע. מה זה בכלל "סתם מחשבות"? מאיפה מגיעות כל המחשבות האלה שחולפות לנו בראש? מי מחליט איזו מחשבה היא "סתם" ואיזו "מיוחדת"?

הנה משהו מצחיק: אנחנו חיים בעולם שבו אם מישהו אומר לנו "קיבלתי מסר מהמלאכים!" אנחנו נוטים להתרשם יותר מאשר אם היו אומרים "היתה לי תחושת בטן חזקה". אבל מה אם תחושת הבטן הזו היא בדיוק הדרך שבה המלאכים מדברים איתנו?

כשהנס מגיע בלבוש יומיומי

זה מזכיר לי את הסיפור על האיש שחיכה שאלוהים יציל אותו משיטפון. הוא דחה סירת הצלה, מסוק, ואפילו גלשן כי חיכה ל"נס אמיתי". כשהגיע לשמיים, שאל את אלוהים למה לא הציל אותו. "מה אתה מדבר?" ענה אלוהים, "שלחתי לך סירה, מסוק וגלשן!"

להקשיב מחדש

אז מה אני מלמדת בקורס תקשור? לא איך לתקשר - את זה אתם כבר עושים מהרגע שנולדתם. אני מלמדת משהו הרבה יותר חשוב: איך להקשיב. איך לזהות. איך לתת אמון במה שכבר קיים.

זה כמו ללמוד לרכוב על אופניים. האיזון כבר קיים בגוף שלכם. המדריך לא מלמד אתכם איך ליצור את האיזון - הוא מלמד אתכם איך לסמוך עליו. איך להפסיק לפחד ליפול. איך לתת לגוף לעשות את מה שהוא כבר יודע לעשות.

החוכמה שבקול הקטן

התקשור הכי עמוק שלכם נמצא דווקא במקומות הכי פשוטים: בקול הקטן שלוחש "משהו פה לא מסתדר", בתחושת הבטן שאומרת "לכי על זה", בידיעה השקטה שמובילה אתכם. הבעיה היא שלימדו אותנו לא להקשיב. לחפש תשובות בחוץ. להאמין שהחכמה נמצאת אצל כולם - חוץ מאשר אצלנו.

הזמנה למסע

אז הנה האתגר שלי אליכם: במקום לחפש את הקול הדרמטי, את האור המסנוור, את הנוצות המרחפות - התחילו להקשיב לקול הקטן. כי לפעמים, דווקא הלחישה השקטה ביותר היא המסר החזק ביותר.

ואם אתם רוצים ללמוד איך להקשיב באמת? בואו אלי לקורס. אני לא מבטיחה שתשמעו מקהלת מלאכים (למרות שמי יודע?). אני מבטיחה משהו הרבה יותר טוב: ללמד אתכם להקשיב לעצמכם. באמת.

כי בסופו של דבר, אולי זה מה שתקשור באמת אומר - לא להיות צינור למשהו חיצוני, אלא להיות בית למשהו שתמיד היה שם. להיות הבית שבו הקול הקטן הופך להיות הקול הכי גדול, הכי אמיתי, הכי שלכם.